פסק-דין בתיק ה"פ 1113-09

1.         בפני תובענה בהמרצת פתיחה להצהיר את ההצהרות הבאות:

א.         מכשיר האולטרא סאונד לטיפול בצלוליט ובשומנים בגוף האדם, המכונה "דאוס" (להלן: " המכשיר") ואשר נרכש ביום 28/04/2005 ע"י המבקשת בסכום כולל של 383,305 ש"ח והמצוי ברשותם של המשיבים 6 ו-7 הינו בבעלותה היחידה של המבקשת;

ב.         כל עסקה, הסכם, זיכרון דברים או הסכם לשימוש שנערך ע"י מי  מהמשיבים ביניהם לבין עצמם או לבין אחרים אשר במסגרתה הועבר, נמכר, הושכר המכשיר למי מהם מבלי לקבל את אישור המבקשת דינה להתבטל ואין לה כל תוקף משפטי;

ג.          ההסכמים שנחתמו בין המבקשת לבין המשיבים 1, 2, 3, 4 ו-5 הינם בתוקף על כל המשתמע מהם ועל המשיבים לשלם למבקשת את הסכומים על פי הקבוע בהסכם/זיכרון הדברים;

ד.         האמור בהסכם בין המבקשת לבין המשיבים 4 ו-5 מחייב את המשיבים 6 ו-7 ועליהם לשלם למבקשת את הסכומים הקבועים בהסכם על פי הוראות ההסכם.

כמו כן נתבע צו עשה שתוכנו כי המשיבים 6 ו-7 יעבירו את המכשיר למבקשת במצבו כפי שהוא ביום מתן פסק הדין ההצהרתי. לעתירה אחרונה זו אין גיבוי בסעדים שהתבקשו בטופס פתיחת התיק ( תקנה 7א לתקסד"א). בהליך נפרד גם הוגשה בקשה לפיצול סעדים ( בקשה מס' 2).

בדיון ביום 11.1.10, ביקש ב"כ המבקשת למחוק את התובענה נגד המשיבים 1-4. ב"כ המשיבה מס' 5 עתר לדחיית התובענה נגדה, וכך נפסק. כמו כן, ניתן פסק דין נגד המשיבים 6 ו-7 בהעדר התייצבות, שבוטל ביום 5.8.10, תוך חיוב המשיבים 6 ו-7 לשלם הוצאות למבקשת בתיק העיקרי בסך של 3,500 ש"ח, בצירוף מע"מ כדין.

2.         הרקע העובדתי לבקשה הוא שהמבקשת (להלן: "גב' אהרון") רכשה ביום 28.4.05 מחברת: "מדיטאץ דאוס ישראל בע"מ (להלן: "המפיץ") את המכשיר כנגד תשלום תמורה של 85,000 דולר וכן מע"מ כדין ( מוצג מב/1). בהמשך נטען, כי נכרתה עסקה בין המבקשת לבין מכון בשם "סי ביוטי" באשדוד, שקיבלו את המכשיר לשימוש במכון שלהם בכפוף להסדרים כלכליים בין הצדדים. להוכחת עסקה זו הוגש זיכרון דברים שאינו חתום ( מוצג מב/2) ש    על פיו העסקה הייתה תמורת אחוז מוסכם מההכנסות נטו וגם הוסכם על חתימת חוזה מפורט ומורחב.

נטען, כי במועד כריתת העסקה לעיל, המשיבים 2 ו-3 היו בעלי מניות במשיבה מס' 1, חברת "ביוטי טק בע"מ" ועל פי טענת המבקשת, זיכרון הדברים נכרת עם המשיבה מס' 1.

אלא שהעסקה לא הניבה רווחים למבקשת מטעמים שאינם ברורים לה ובנוסף, או המכון נמכר או שבעלי המניות במשיבה מס' 1 התחלפו למשיבים 4 ו-5. זכויות המבקשת במכשיר הוגדרו מחדש ביום 7.1.08 בהסכם בין המבקשת לבין המשיב מס' 4, בחתימת המשיבה מס' 1 ולכאורה, חתימת המבקשת ( מוצג מב/3). נקבעו התנאים, בין הכלכליים והביטוחיים והוצהר כי המכשיר הוא של המבקשת. ביום 10.2.08 מסר המשיב מס' 4 למבקשת שיק על סך של 5,000 ש"ח "בתמורה בגין השימוש במכשיר", אך השיק חזר ( מוצג מב/4).

בין בזיכרון הדברים הלא חתום ( מוצג מב/2) או בהסכם השימוש ( מוצג מב/3) אין קביעה של מכירת המכשיר והעברת בעלות.

על פי גרסת המבקשת, במהלך שנת 2007, המשיבה מס' 5 רכשה מניות במשיבה מס' 1 ואח"כ המניות הועברו חזרה למשיב מס' 2. בהמשך המבקשת הגישה ביום 18.2.08 תלונה למשטרה על גניבת המכשיר, אך המשטרה החליטה לא לטפל בתלונה לאחר שקבעה, כי מדובר בסכסוך עסקי. לטענת המבקשת, התברר לה שהמכשיר נמכר למשיבים 6-7.

3.         המשיבים 6-7 טוענים שחברה בבעלותם, "חברת דנום טכנולוגיות בע"מ (להלן: "חברת דנום") רכשה ביום 20.7.08 את המכשיר מהמשיבה מס' 1, ולביסוס טענתם הציגו חשבונית מס מיום 20.7.08, החתומה ע"י המשיבה מס' 1, ואף הוצג אישור של המשיבה מס' 1 לגבי ניכוי מס במקור.

            בא כוח המבקשת טען בסיכומיו, כי הנסיבות של ביצוע אותה עסקה אינן מבססות לרוכשת זכות בעלות, שכן המשיבה מס' 1 מכרה נכס שאינו שלה.

            לכך השיבה באת כוח המשיבים, כי המבקשת לא הרימה את נטל השכנוע כי למועד הגשת התובענה הייתה בידה זכות הבעלות על המכשיר ולפיכך דין התובענה להידחות.

            יוסף, כי בין לבין מאז שנת 2008, המבקשת ובעלה הגישו בקשה לצו מניעה זמני, לפני הגשת התביעה כנגד המשיבים ( בש"א 172092/08, ביהמ"ש השלום תל-אביב-יפו) ועתירתם נדחתה לאחר דיון במעמד הצדדים ( פרוטוקול מיום 17.9.08). בין היתר הטעם היה ששורה של גורמים החזיקו במכשיר עד למכירתו והם לא צורפו לבקשה ( עמ' 4 לפרוטוקול מיום 17.9.08)( מוצג מב/5). לאחר כמעט שנה הוגשה התובענה בפני.

4.         בסיכומיו מיקד בא כוח המבקשת את טיעוניו בטענה העיקרית, שהמכשיר לא נמכר ע"י המבקשת, בין למשיבה מס' 1 ובין למי מבעלי מניותיה, בשום שלב, והעסקה עם חברת דנום ו/או המשיבים 6 ו/או 7 נעשתה בתנאים שאינם נותנים לרוכש את הגנת תקנת השוק.

            לכך השיבה באת כוח המשיבים שהמבקשת לא ביססה את זכותה במכשיר ממועד שהוא יצא מרשותה ועבר לידי מכון סי ביוטי באשדוד, ו/או לידי המשיבה מס' 1, ו/או מי מבעלי מניותיה בתקופות שונות.

            להשלמה, חברת דנום הגישה תביעה נגד צדדים אחרים ( ת.א. 24802-12-09) על כך שנמנע ממנה מלקבל שירות למכשיר (ביהמ"ש השלום בתל-אביב-יפו).